מינה הייתה הגננת המיתולוגית שלי, זאת שהייתה שם בשנים הראשונות.

יום אחד, בגיל 15, פגשתי אותה ברחוב. הגן שלה, שהיה עדיין פעיל, נמצא מטר מהבית של סבתא שלי והיה לי ברור שמתישהו נפגש.

באופן מפתיע היא זיהתה אותי, מסתבר שיצא לנו להפגש גם קודם רק שלא ממש זכרתי את זה. היא נורא התרגשה, ביקשה שאספר לה מה אני עושה וחיבקה אותי בדיוק כמו אז. חיבוק חופן, כזה שגם בגיל 15 מרגישים קטנים ומוגנים בתוכו.

לא הרבה זמן אחרי המפגש הזה היא נפטרה. אחרי בעלה, אחרי הבת שלה. השאירה אחריה מאות ילדים שלאט לאט נזכרים במרק ירקות עם האטריות הרכות, בקציצות הקטנות, בפתיתים האדומים.

אני בטוחה שיש המון הורים שמכינים היום לילדים שלהם בדיוק את אותו האוכל שהם גדלו עליו בגן הקטן בבת-ים. מכינים ונזכרים בה.

אז מינה יקרה, לא השארת לי את המתכון ההוא לפתיתים שכל כך אהבתי, אז הכנתי אותם מהזכרון והם הדבר הכי קרוב לריח ההוא, שקיבל את פני כל בוקר.

פתיתים אדומים 

מצרכים:
3 כפות שמן זית
2 בצלים לבנים
1 גבעול סלרי עם או בלי העלים (כן!)
1 שקית פתיתים מכל סוג או צורה שאוהבים
3-4 עגבניות אדומות ובשלות
1/2 פלפל חריף (לא חובה)
1 ו-1/2 כוסות (קופסת שימורים אחת או חצי בקבוק) עגבניות מרוסקות דק – מחברה טובה
3 ו-1/2 כוסות מים רותחים
כף שטוחה מלח
כף אבקת מרק בצל (לא חובה)

אופן הכנה:
– קוצצים בצל, פלפל חריף, סלרי ועגבניות לקוביות. את הסלרי חשוב לקצוץ קטן.
– בסיר רחב מאוד מחממים שמן זית ומטגנים את הבצל והסלרי על אש בינונית במשך 7-10 דקות, תוך כדי ערבוב, עד שהם מתרככים.
– מוסיפים פלפל חריף ועגבניות וממשיכים לטגן, תוך כדי ערבוב, במשך 5 דקות נוספות.
– מוסיפים עגבניות מרוסקות, מלח ואבקת מרק בצל ומטגנים עוד 2-3 דקות. לא לשכוח לערבב כדי שלא ידבק לתחתית הסיר. טועמים ומוודאים שיצא לכם רוטב עגבניות טעים ממש, ועדיף שיהיה קצת יותר מתובל ממה שאתם אוהבים כי המים והפתיתים מעדנים את הטעמים.
– מוסיפים את הפתיתים ומערבבים היטב.
– מוסיפים מים רותחים, מערבבים היטב ומורידים את האש לנמוכה ביותר. סוגרים את הסיר עם מכסה ומבשלים במשך 10-12 דקות או עד שהפתיתים רכים. חשוב לפתוח את הסיר מדי כמה דקות ולערבב אחרת הפתיתים ידבקו לתחתית והרוטב יצוף למעלה.
– כשהפתיתים מוכנים, סוגרים את האש ומשאירים את הסיר סגור ל-5 דקות נוספות לפני שזוללים.

הערות חשובות:
– שימו לב שאין כאן רסק עגבניות, יש כאן עגבניות מרוסקות, שלא תתבלבלו. זה קריטי, כי הטעם צריך לצאת עדין ולא חזק ודומיננטי.
– כן, גבעול סלרי. הוא התווסף במקום אבקת מרק עוף שמינה וודאי הוסיפה לפתיתים. בכלל, ריח של מרק עוף הוא אחד הריחות שאני הכי זוכרת מהילדות, דווקא לא לרעה, אבל איפה שאפשר אני משתדלת לקמץ בו בעיקר כשיש ירקות שיכולים להחליף אותו כמו הסלרי. אבקת מרק בצל לעומת זאת, מוסיפה עומק טעמים שקצת יותר קשה להשיג ואני מחבבת אותה כל עוד משתמשים בה במתינות.
– לפתיתים יש נטייה להדבק לתחתית הסיר, בטח בתוך הרוטב הזה, לכן תקפידו לערבב כל כמה דקות עם כף עץ (כדי לא לשרוט את הסיר).
– רוצים לשדרג? מוסיפים 2 גזרים מגורדים דק (בשלב הוספת העגבניות) ואפילו קישואים מגורדים. מבטיחה לכם שהילדים לא יבחינו שהם שם.