סורבה ענבים הכי טעים ומרענן ביקום (בלי מכונת גלידה)

Posted on
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 votes, average: 4.00 out of 5)
Loading...

המתכון הכי קצר עם ההקדמה הכי ארוכה 🙂

כשהקמתי את הבלוג היה לי ברור שאני רוצה לקדם בו דברים שחשובים לי. אחרי הרבה שנים במערכות עיתונאיות גדולות, שבהן יש עורך למעלה שמתווה את הכיוון, רציתי מקום שאוכל לעלות בו מה שבא לי, לקדם מה שאני חושבת שצריך לקדם ולספר את הסיפור שרציתי שיסופר.

מתוך רשימת הדברים שרציתי לשים בקדמת הבמה, היה אחד שכיכב במקום הראשון – שימוש בפירות וירקות. לא סתם להכין מהם מתכון, אלא להבין כמה חשוב לצרוך פירות וירקות בעונה שלהם, כמה חשוב להבין מאיפה הם באים ולא רק כמה הם עולים, שאין בעיני מחיר לעגבניות מתוקות של קיץ ושאין סיבה לאכול פירות הדר שלא בעונתם (ברור לכם שהם שוכבים במקררים מהחורף כן?).

הקשר המיוחד שלי עם פירות וירקות התחיל לפני כמה שנים, כשגילו לי בעיה רפואית והבנתי שאני חייבת לשנות את התזונה שלי. לא רק ממקום קלורי, לא בשביל להוריד קילו או שניים, אלא בעיקר ממקום שבו רציתי להכניס קצת בריאות לגוף. בריאות! כמה אנשים סולדים מהמילה הזאת? מלא אה?

ואז, לפני 4 שנים, אחרי שהבנתי וטעמתי מלא סוגים של ירקות ופירות והבנתי כמה הם נהדרים בשיא עונתם, החלטתי לגדל בעצמי את התוצרת שאני אוכלת ושכרתי מהעירייה שטח חקלאי.

שנתיים גידלתי שם ארטישוק ותאנים, עגבניות ופלפלים, תפוזים סיניים ומנגולד. ועוד מלא ירקות ופירות. זה נשמע נורא פסטורלי וכיף נכון? אז תקשיבו, זה הכי רחוק מזה.

בחורף בקושי הצלחתי להכנס לשבילים כי הכל התמלא בוץ ושלוליות ענקיות, בקיץ היה חם כמו בגיהנום וצמחו מסביב מלא, אבל מלא, עשבים שוטים שצריך לנקש ובדרך לשבור את הגב. בעונות הביניים התחילו להגיע הנמלים שטיפסו על הרגליים והידיים והפכו אלרגיה רדומה שלי לחרקים לאלרגיה פעילה במיוחד. ואפילו לא סיפרתי כמה עלו לי המים להשקייה, השכירות על הגינה, מערכת ההשקייה עצמה והטיפול בה, הזמן המטורף שהשקעתי בזה והפחד ששוב תגיע החפרפרת ותכרסם את הכל.

שנתיים נלחמתי בעצמי כדי לא לוותר ובסוף החזרתי את השטח לעירייה.

ענבים
סוכריות קטנות של הטבע

אתם בטח חושבים עכשיו, אחרי כל התלונות, שזה בטח לא היה שווה את זה. אבל זה לגמרי היה שווה. בעיקר בגלל שלמדתי להעריך. להעריך כל מלפפון ותאנה גם אם יש להם צורה מוזרה, להעריך את אלה שעובדים בשדה – בשמש המטורפת של חודש אוגוסט ובגשם השוטף של ינואר, להעריך את הטעם המדהים של התפוזים שצצים בחודש הראשון של החורף, ובעיקר בעיקר להעריך את מי שבחר לעסוק בתחום הזה שיש בו כל כך הרבה עבודה קשה וכל כך מעט פידבקים חיוביים מהלקוחות שלרוב בכלל לא מכירים את המגדלים ולא תמיד מעריכים את הירקות והפירות וזורקים חצי מהם רק כי צד אחד התרכך מדי.

בגלל זה, כששואלים אותי למה אני קונה את הפירות והירקות שלי או ישירות מהמגדלים (משק קירשנר למשל) או בשווקי איכרים, למרות שלפעמים המחירים קצת יותר גבוהים, אני מתחילה לזוז בחוסר נוחות במקומי כי אני יודעת שהם לא מבינים דבר אחד – שיש כאן עניין של סדר עדיפויות. שאני מעדיפה טעם מדהים וירקות שמרגשים אותי על עוד 5 שקלים, שהקנייה מהמגדלים מאפשרת לי להשתמש בירקות לתקופה ארוכה יותר כי הם לא מתים אחרי יומיים רק בגלל שהם בילו חודש במקרר ושזה לגמרי בסדר לקנות גם בסופר כל עוד מבינים בעונתיות ויודעים מה לקנות ומתי ומאיזה מגדל זה הגיע, ושהגיע הזמן שנעריך יותר את התפוח שנמצא אצלנו במגירה של המקרר, עבדו הרבה בשבילו.

ואני יודעת את זה, גם כי גידלתי בעצמי אבל גם כי אני מסתובבת המון במשקים ורואה את הקשיים ואת האהבה העצומה שלהם לאדמה ולתוצרת שלה. אגב, אתם יודעים שבהמון מקומות בחו”ל כתוב ליד הפירות/ירקות מאיזה מגדל זה הגיע או מאיזה מדינה ייבאו אות זה?

ההקדמה הזאת חשובה לי הפעם גם כי המתכון הזה מתבסס על פרי עונתי וגם כי במהלך הטסטים על פיתוח המתכון, והו אה כמה טסטים היו, טעמתי כמה וכמה סוגים של ענבים, הבנתי את השוני בינהם ונזכרתי בגפנים של השכנים שלי לשטח החקלאי שגידלו ענבים ואיזה כיף אדיר היה לשבת איתם מתחת לסכך הטבעי של הגפן ולאכול ענבים וכמה חיכינו כל השנה רק בשביל הרגעים האלה.

ענבים
לכל זן מתיקות שונה, קליפה בעובי אחר ועסיסיות מטורפת שמתאימה בול לעונת הקיץ

ומעניין לעניין באותו עניין – את הענבים שהשתמשתי בהם קיבלתי מענבי טלי שהם ארגון חקלאי שיתופי של מגדלי ענבים ממושב לכיש. במושב, שהוקם ב-1955, יש 66 מגדלים והם מגדלים 13 סוגים של זני ענבים, 3 מהם זללתי בלי הפסקה בשבועיים האחרונים. אני ועוד לא מעט אנשים שהבאתי להם שקיות מלאות בענבים מפוצצים במיץ מתוק, בלי גרעין אחד, ועם קליפה פציחה שרק מוסיפה לחווית הטעם.

לא היה מישהו אחד שלא שאל אותי מאיפה הבאתי אותם. לא היה אחד שלא ביקש עוד חופן. וההתרגשות שלהם רק הוכיחה לי כמה אנחנו, כצרכנים, צריכים לקדם חקלאות מקומית וכמה חשוב להבין מאיפה היא מגיעה. רק ככה, כשנדע לבחור ולקנות את מה שטוב וטעים, נוכל להשאיר את התוצרת המשובחת בארץ ולא לגרום לחקלאים להעביר אותה לחו”ל. כי שם מעריכים.

אז הנה, אחרי המניפסט הארוך (ותודה למי שטרח וקרא), הגיע הרגע למתכון.

הסורבה שלפניכם נולד אחרי 8 ניסיונות במטבח. ידעתי שאני רוצה להכין סורבה בבית אבל לא ידעתי איך. כל המתכונים ברשת עשו שימוש במכונת גלידה ואלה שלא, עשו שימוש בחלב מרוכז. אז ניסיתי את אופציית החלב המרוכז, פעם עם ענבים קפואים ופעם עם ענבים מהמקרר, וגיליתי שהטעם המתוק בטירוף של החלב והמתיקות הטבעית של הענבים הופכים לגלידה במרקם מהמם אבל עם מתיקות עזה מדי לטעמי (למי שבכל זאת רוצה גלידה במרקם שמנתי, יש מתכון בהערות למטה).

גלידת ענבים
זאת הגרסה עם החלב המרוכז (מתכון בהערות למטה) – הצבע הסגול מגיע אך ורק מענבים
סורבה ענבים
והנה גרסת הסורבה רגע אחרי שיצא מהמקפיא

הניסיונות הבאים היו ללא חלב מרוכז וגם ללא מכונה (אמנם יש לי מכונה בבית אבל היה לי ברור שלרוב לא תהיה ואין דבר מרגיז יותר ממתכון שמתאים לשניים וחצי אנשים). אני לא אספר לכם על כל הטסטים, בכל זאת חפרתי הפעם ברמה אחרת, אבל כן אספר שהנוסחה שהגעתי אליה אמנם כוללת אלכוהול (הוא מונע התגבשות של גבישי קרח) אבל כאחת שלא שותה אלכוהול בכלל אני רק יכולה להגיד לכם שהוא ממש לא מורגש.

ומה לגבי המרקם? יכולתי לכתוב אלפי מילים ולהסביר כמה הסורבה הזה מושלם, אבל במקום זה החלטתי לצלם לכם את הרגע שבו סיימתי לצלם והכנתי לעצמי כוס עם כמה כדורים (מה, לא מגיע לי בונוס אחרי כל העבודה הקשה?). כאן בסרטון הסורבה חיכה 10 דקות מחוץ למקפיא אז הוא קצת יותר רך אבל אין שום בעיה ליצור כדורים גם רגע אחרי שזה יצא מהמקפיא.

טוב, זהו, שולחת אתכם להכין את העונג האדיר הזה ומחכה לשמוע איך יצא.

סורבה ענבים

מצרכים:
500-600 גרם ענבים (אני השתמשתי בזן פליים האדום אבל אפשר גם בזן סייבל השחור/סגול)
1 כוס מים מינרלים
1/3 כוס ליקר דובדבנים (או אלכוהול אחר שאוהבים – הסבר בהערות למטה)

אופן הכנה:
– מפרידים את הענבים מהענפים ושוטפים היטב. מעבירים לשקית ומכניסים למקפיא ל-3 שעות לפחות או למשך הלילה. ואגב, מושלם לאכול אותם ככה קפואים כמו גלידוניות.
– מכניסים את הענבים למעבד מזון חזק ביחד עם מים וליקר ומערבלים היטב עד שנוצר מרקם חלק. זה בסדר אם יש חתיכות קטנטנות של קליפה, זה ממש לא מורגש ואפילו מוסיף.
– מעבירים לתבנית אינגליש קייק, עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקפיא עד להקפאה מוחלטת. שזה אומר לפחות 3-4 שעות. וזהו! זה מוכן.
– יוצרים כדורים עם כף גלידה. אם הגלידה יצאה הרגע מהמקפיא אפשר לחמם מעט את הכף של הגלידה עם מים רותחים, אם מחכים 2-3 דקות אפשר גם בלי לחמם.

סורבה ענבים
ככה זה נראה 10 דקות אחרי שהסורבה בילה מחוץ למקפיא – המרקם מושלם!

הערות ושדרוגים
– אלכוהול: עדיף להשתמש באלכוהול מתוק (ליקרים למשל) אבל אפשר גם וודקה, קמפרי וכדומה. לכו על מה שיש אצלכם בבית ובכל מקרה ליקר דובדבנים הכי מוצלח בעיני.
– רוצים בכל זאת להכין גלידה שמנתית מתוקה? פשוט טוחנים 500-600 גרם ענבים קפואים ביחד עם קופסת שימורים קטנה של חלב מרוכז ומעבירים למקפיא.
– הדבר היחיד שלא ניסיתי זה להכין את הסורבה מענבים ירוקים. בעקרון אין סיבה שזה לא יעבוד אבל אם אתם מכינים אשמח לשמוע איך יצא.

פינת הפרגון – מתכונים נוספים בפרויקט של אנשים מוכשרים שאני אוהבת במיוחד:
עוגת ענבים טבעונית עם קראמבל של אולגה טוכשר
גאלט ענבים של רות אופק
סלט קינואה עם ענבים עם עז תלם

תוכן קולינרי ישראלי איכותי
powered by foody
  • לשתף זה כיף

29 תגובות

  1. רות אופק says:

    הסורבה של ראה כל כך מפתה, עם הצבע האדום ההורס שלו. והרעיון של שילוב ליקר דובדבנים פשוט גאוני!
    הולכת לקנות עוד קצת ענבי טלי ולנסות

  2. עז תלם says:

    מהמם במיוחד רחלי!! מקסים כהרגלך 3>

    1. רחלי קרוט says:

      תודה רבה מותק!

  3. מירב גביש says:

    איזה כיף להתעורר לצבע יפה. כזה. מקסים!

    1. רחלי קרוט says:

      אהובה שאת

  4. שני says:

    הי, זה נראה ממש מעולה;)…אפשר להכין בבלנדר??…

    1. רחלי קרוט says:

      לגמרי

  5. בטי says:

    זה נראה מהמם. כבר הכנסתי ענבים למקפיא

  6. רותי says:

    הסורבה נקאה סופני!
    האם ניסיתי להוריד בכמויות החלב המרוכז?

    1. רחלי קרוט says:

      האמת שלא, נבהלתי מהמתיקות וברחתי ממנו 🙂

  7. אורנה says:

    זה יצליח עם עארק?

    1. רחלי קרוט says:

      יצליח ביג טיים

  8. קרן says:

    האם כששופכים לתבנית אחרי הטחינה המרקם נוזלי כמו מים? זה בסדר?

  9. עדי says:

    וואו משגע!!! זו בעצם גלידה לא ידידותית לילדים? או שהאלכןהול מתנדף אכשהו כמו בבישול…?

    1. רחלי קרוט says:

      האלכוהול לא מורגש, אבל הוא שם. הייתי מורידה לחצי אם מדובר בילדים

  10. דניאל says:

    מפתה בטירוף! נראה מדהים. ותודה על המניפיסט.. כבר כמה שנים שאני קונה ישירות מהחקלאים ואי אפשר בכלל להשוות את התוצרת למה שנמכר בסופרים…
    רצתי להכין 🙂

  11. שרון says:

    היכן ניתן לרכוש סייבל ישירות מהחקלאים ?

    1. רחלי קרוט says:

      אני קונה בשוק הנמל או בשוק צפון אבל בטוח יש בעוד מקומות

  12. אושר says:

    האם בכמות האלכוהול יש חשיבות לאחוז האלכוהול? כלומר אם אבחר משהו בריכוז גבוה מליקר כדאי להוריד בכמות?

    תודה

    1. רחלי קרוט says:

      לא, לא קריטי.

  13. ס says:

    לא הבנתי – החלב המרוכז בא במקום המים והאלכוהול או בנוסף אליהם?

    1. רחלי קרוט says:

      במקום

  14. לו says:

    הכנתי את הסורבה ויצא ממש אלכוהול בטעם ענבים:(
    ממש שקלתי את הכמויות והכל… ממש מוזר…

  15. ס says:

    חושבת שאפשר להחליף את החלה המרוכז בקרם קוקוס לגרסה פרווה פחות ופחות מתוקה? 17-19%

    1. רחלי קרוט says:

      הבעיה שאין בקרם קוקוס מספיק סוכר שבישלו אותו והוא זה ששומר על מרקם גמיש ולא קפוא. אפשר אולי חצי חצי

  16. ניסים כהן says:

    כדי להכין במכונת גלידה פשוט אחרי שלב המעבד מזון מעבירים למכונת הגלידה?
    תודה

  17. מורן מור יוסף says:

    האם אפשר לעשות גרסא חלבית עם שמנת מתוקה?

  18. עידית says:

    הי רחלי! ראשית, תודה על מתכונים מדהימים!! הספרינג רולז מככבים אצלנו באופן קבוע, ארוחה קיצית מדהימה. וגם סלט רחלי, והכי אהובה היא עוגת לימון ויוגורט..כל חבריי מודים לך;-) שנית, שאלה לי לגבי הסורבה. האם ניתן לוותר על הליקר? ועל האלכוהול בכלל? כי חוץ מיין אין לי כלום.. תודה!

    1. רחלי קרוט says:

      ממש ממש שמחה לשמוע! עדיף לא לוותר כי האלכוהול גורם לזה להשאר קצת רך ופחות קרחי. שימי פשוט יין 🙂

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.

Send this to a friend