עוגיות בוכנוולד (עוגיות עבאדי) לזכרו של גדעון הדה ז”ל

Posted on
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (4 votes, average: 5.00 out of 5)
Loading...
עוגיות בוכנוולד - עוגיות עבאדי

בשנת 1926, בכפר קטן מאוד בפולין, נולד גדעון הדה (ז”ל).

הפעם הראשונה שחזה ביהודים עם פאות, זקן ותלבושת שלא מותירה ספק בקשר ליהדותם, הייתה ב-1939 כשפונה, ביחד עם המשפחה, למחנות בפולין ולאחר מכן למחנה עבודה בגרמניה.

קודם לכן, בתחילתה של המלחמה, חילקה המורה בבית הספר, בו היה היהודי היחיד, מדים של הנוער ההיטלראי. כשחזר הביתה עם המדים, בתמימות של נער שזה עתה קיבל מתנה, ביקש אביו שיחזיר את התלבושת למורה וזה בתמורה סילק אותו מבית הספר והורה לו לא לחזור לשם.

ברגע אחד הגזענות והרוע השתלטו והפכו חיים של מיליוני אנשים לכאב אחד גדול. גם את אלה של גדעון.

את האקציות חווה רק לאחר תקופה במחנה. אז נחלקו האנשים לימין ושמאל. צד אחד לעבודה וצד שני לאושוויץ, משם כבר לא חזרו.

ומי בכלל ידע.

גדעון (ז"ל) ושרה הדה
גדעון (ז”ל) ושרה הדה

“את לעבודה ואת הילד אנחנו מפרידים ממך” אמרו קציני הצבא הגרמני לאחותו של גדעון. משלא הסכימה להפרד נשלחו שניהם למחנות השמדה.

8 אחים היו לו, 4 ניצלו ו-4 נרצחו רק בשל יהדותם.

גדעון (ז”ל) ניצל בעיקר הודות לכוחו וגילו הצעיר, שאפשרו לו לעבוד – לסלול כבישים, לארוז ציוד לחזית הרוסית ולבצע כל עבודה פיזית שנדרש. קרן אור קטנה באותה תקופה הגיעה דווקא ממקום לא צפוי – קצין מהצבא הגרמני החל לתחקר אותו ובאחת הפעמים הראה לו תמונה של ילד קטן ולצידו איש מבוגר.

היו אלה הקצין ואבא של גדעון באותה התמונה. במפגש שיכול היה לקרות רק בנסיבות כל כך מופרכות. הסתבר שאביו נלחם ביחד, במלחמת העולם הראשונה, עם אביו של הקצין. שם גם הציל את חייו.

הגילוי הקטן הזה, שמסמל את האבסורד הבלתי נתפס, עזר לו לקבל מעט מזון שהיה כל כך חסר.

גדעון (ז"ל) ושרה הדה
הנצחון האמיתי – משפחתם של גדעון (ז”ל) ושרה

לימים, כשעלה ארצה, דאג ביחד עם אשתו שרה – אותה הכיר כאן בארץ, למלא את הבית באוכל. ובלחם. בשמחה גדולה ובחיוך אין קץ. הייתה זו דרכו שלו, ושל שרה, לנצח את הכאב שהביאה איתה המלחמה.

בין שאר המאכלים שאהב, היו גם עוגיות בוכנוולד ששרה נהגה להכין לו כמעט בכל יום. את השם שלהן קיבלו העוגיות אחרי שטעם אותן בפעם הראשונה ובשל המרקם שלהן נהג לומר שהן מזכירות לו את הלחם בבוכנוולד. כך זכו העוגיות, בדרכן המיוחדת, להזכיר את הימים הקשים ההם.

לפני 3 שנים נפטר גדעון (ז”ל), מותיר אחריו את שרה וגם 11 נכדים ו-18 נינים שהם המורשת האמיתית לדרכו וחייו. אלה שגם בעוד 20 שנה יספרו את מה שנראה היום בלתי נתפס. הם, וגם אתם. כי לזכור ולהזכיר את אלה שאינם זה הדבר היחיד שנותר לנו כדי להאיר, ולו במעט, את החושך שהביא איתו היטלר.

גדעון (ז"ל) ושרה הדה
גדעון (ז”ל) ושרה הדה
  • לזכרו של גדעון הדה ז”ל ולזכרם של רוזה ובוריס קרוט, הסבא והסבתא הפרטיים שלי. שניצלו מהתופת של הנאצים ולמרות הקושי העצום הקימו כאן משפחה מופלאה. אתם הניצחון.
  • המתכון פורסם ביום השואה במדור שלי בזמנים מודרניים – ידיעות אחרונות.
קובה ועלי גפן של שרה הדה
ככה קיבלה את פני שרה, בשמונה בבוקר, כשלצד הצלחות עמדה קופסת עוגיות בוכנוולד

תודה גדולה לטל סורסקי מהבלוג “מה יש לאכול” שפתח לי את הדלת והלב לסיפור של סבא. וגדולה ענקית ורק בריאות לשרה על המתכונים והביס המושלם בשמונה בבוקר.

טל סורסקי ושרה הדה
איזה אישה מדהימה. שרה הדה ביחד עם טל סוראסקי (הנכד)

כעכים שאי אפשר להפסיק לאכול (או: עוגיות בוכנוולד)

מצרכים (ל-50 כעכים:
500 גרם קמח לבן
100 גרם חמאה (או מרגרינה), מומסת
1/2 כוס שמן
2/3 כוס מים
1 כף שטוחה שמרים יבשים
1 כפית מלח
1 כפית קצח (או שומשום שחור)
1/2 כפית זרעי אניס (ינסון), אפשר לטחון או להשאיר שלמים

לעיטור:
1 ביצה L, טרופה
שומשום לבן לפיזור מעל

אופן הכנה:
– בקערת מקיסר עם וו לישה, או בקערה גדולה (ללא מיקסר), שמים את כל המצרכים, פרט למלח, לקצח וזרעי האניס ולשים עד לקבלת בצק אחיד וגמיש. בערך 5 דקות.
– מוסיפים מלח, קמח וזרעי אניס ולשים עוד דקה.
– מכסים בניילון או במגבת ומאפשרים לבצק לנוח ולתפוח מעט במשך 30-40 דקות.
– קורצים מהבצק עיגולי בגודל 3 ס”מ בערך, מרדדים לנחש וסוגרים לצורת טבעת. מניחים על תבנית תנור עם נייר אפייה.
– מברישים את הכעכים בביצה טרופה ומפזרים שומשום.
– אפים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות במשך 20-35 דקות או עד שהכעכים זהובים. תלוי מאוד בגודל הכעכים שיצרתם.
– מצננים ורז אז מעבירים לקופסה סגורה ושומרים בטמפרטורת החדר.,

עוגיות בוכנוולד
עוגיות בוכנוולד שהכינה שרה הדה

הערות ושדרוגים שלי
– ניתן להוסיף לבצק גם 1/2 כפית פלפל שחור גרוס או 1/4 כפית צ’ילי גרוס.
– אם אוהבים את הכעכים ממש מלוחים אפשר לפזר מעט מלח גס על הכעכים בזמן פיזור השומשום.
– לא אוהבים קצח או שומשום שחור? ממירים בשומשום רגיל.
– אפשר לשדרג את המראה על ידי פיזור של שומשום שחור או קצח מלמעלה.
– לא אוהבים זרעי אניס? אפשר להמיר בזרעי כוסברה (מומלץ לשבור אותם מעט) או פשוט לוותר. אבל קחו בחשבון שהם מוסיפים טעם מדהים שלא מאוד משתלט.

יום השואה - זמנים מודרניים | ידיעות אחרונות
המדור בעיתון – זמנים מודרניים | ידיעות אחרונות

8 תגובות

  1. טל סורסקי says:

    אין מספיק מילים כדי לתאר כמה שימחת את סבתא שלי עם הכתבה הזאת וכמה אושר זה הסב לה (בעיקר הטלפונים מכל מי שקרא את הכתבה).
    כמו שאמרתי לך, אני חושב שבמהלך החיים שלה, סבתא שלי אפתה מאות אלפי עוגיות כאלה. לא משנה מתי היית מגיעה לביקור, תמיד היו את העוגיות האלה בבית (וכמו שראית) גם לפני פסח 🙂
    המון המון תודה על הכל.
    ועכשיו אפשר להתחיל לתכנן את פרוייקט הקובה 🙂

  2. עידית says:

    מרגש מאוד! נכין בהחלט , נראה מעולה, בטוחה שהילדים שלי יאהבו…

  3. רוני נעמת says:

    ואווון כל כך הרבה זיכרונות עלו לי. סבתא רחל שלי ז”ל אחותה של סבתא שרה. היתה מכינה לנו את העוגיות האלו כל הזמן. הן היו סימן ההיכר שלה. בהחלט נשים מדהימות וגם את גדעון היקר אני זוכרת מילדותי. לדודה שרה המקסימה אני מאחלת
    רק בריאות ותועפות של אושר ונחת מהילדים והנכדים.

    1. טל סורסקי says:

      מדהים לגלות משפחה דווקא בבלוג של רחלי 🙂

  4. רחלי says:

    נראה מהמם!
    את חושבת שיצא טוב, עם קמח כוסמין?

  5. עידי says:

    מרגש מאוד
    עלתה דמעה בזווית העין
    נכין בהחלט את העוגיות בקרוב
    תודה על השיתוף!

  6. מרב says:

    סיפור מרגש, כתוב בצורה קןלחת. תודה עבור השיתוף.
    לגבי המתכון- כתוב לקרוץ בקוטר 3 סמ ואז כתוב ליצור נחשים מהבצק. לא הבנתי ואשמח להסבר.

  7. מרים says:

    תודה רבה על המתכון!
    זה המתכון הראשון שאני מכינה מהבלוג שלך!
    העוגיות יצאו מהתנור. המרקם שלהם יצא לי יותר דומה ללחמניית ביס מאשר לכעכים.
    לכן חיפשתי אח”כ במתכון אחר וראיתי ששם הדגישו שאסור ללוש יותר מדיי כי זה יפגע במרקם של העוגיה ולכן גם כשקורצים את העיגולים ואז מרדדים לנחש זה בעצם תוספת לישה שפוגעת במרקם. ולכן באותו מתכון המליצו על שיטה אחרת שבה פחות מתעסקים עם הבצק.
    מציעה להדגיש במתכון שלישת יתר פוגעת במרקם.
    חוץ מזה- הטעם יצא טעים מאוד.
    תודה רבה!

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.

Send this to a friend