יש 2 דברים שאני לא עומדת בפניהם. לא משנה אם אני בדיאטה, בגמילה מסוכר או בחודש איזונים – שוקולד חלב וצ’יפס. אני באמת יכולה לאכול מהם כמויות לא הגיונית.

זאת אגב הסיבה למה אני ממעטת להכין דברים עם שוקולד חלב או לטגן צ’יפס. כי אני יודעת בדיוק איך זה יסתיים :).

והבעיה היא, שאם יש משהו שאני אפילו אוהבת יותר, זה ממולדה. קוביות שוקולד חלב ממולאות בקרם תות שפשוט מתמוססות בפה. ותגידו לי אתם, איך מפסיקים אחרי 4 קוביוח? שלא לדבר על 2 או 1. זה באמת לא אפשרי.

הקינוח שלפניכם נולד חצי מטעות חצי ממחשבה ארוכה מאוד. כבר המון זמן שאני רוצה להכניס את השוקולד הזה לקינוחים. עלו לי מיליון רעיונות לראש אבל כל פעם גנזתי אותם מחדש רק כדי לא להתפתות לאכול את השוקולד עוד פני האפייה.

ואז, לפני כמה ימים, הכנתי עוגיות שוקולד צ’יפס (המתכון ממש פה) ונשאר לי בצק עוגיות שלא אפיתי כי כבר לא היה מקום בתבנית של התנור ולא היה לי זמן לאפות נגלה נוספת.

בבוקר שלמחרת, כשרציתי להכין לפגישה משהו מתוק, התלבטתי אם לאפות את הבצק או להכין קאפקייקס. ידעתי שמישהי שתהיה בפגישה מאוד אוהבת את קאפקייקס והחלטתי להכין אותם. אהמהמה… היה לי ברור שצריך להוסיף להם משהו כדי לשבור קצת את המרקם ולמזלי הממולדה חיכתה בארון (קיבלתי אותה במשלוח מנות של פורים – שלא תחשבו שהיא חיכתה שם יותר מדי).

בהחלטה של רגע שמתי קוביית שוקולד כזו על כל קאפקייקס, אפיתי ויצאתי לדרך.

כמות המחמאות שהקאפקייקס קיבלו, בדגש על הפתעת השוקולד בפנים, היו כל כך גדולות שידעתי שהגיע הזמן להכניס את השוקולד לקינוח הבא.

אז הכנסתי.

שיטחתי את בצק העוגיות בתבנית, הנחתי מעליו 4 חפיסות שוקולד ממולא בתות וכיסיתי בשכבת בראוניז (כדי שלא יחסר).

הייתם צריכים להיות כאן כדי לשמוע את קריאות ההתרגשות שלי בכל פעם כשהנחתי עוד חפיסה של שוקולד. מתאפקת לא לאכול את הקוביות.

מה שאדיר במתכון הזה, ובכלל בשימוש בממולדה, זה שהיא מתרככת באפייה אבל שומרת על יציבות. זה אומר שגם אחרי קירור של הקינוח השוקולד בפנים לא מתקשה בחזרה והופך לפציח אלא נשאר רך והמילוי פשוט מתמוסס בפה.

אני יודעת שהקוביות האלה נשמעות מושחתות בטירוף, והן אכן כאלה, אבל שימו לב שחותכים את העונג הזה להרבה קוביות וכל אחת מהן מספקת ומפנקת בטירופים.

בראוניז שיא השחיתות

שכבת עוגיית שוקולד צ’יפס:
100 גרם חמאה או שמן קוקוס
100 גרם (1/2 כוס) סוכר לבן
140 גרם (1 כוס) קמח לבן
1/2 כפית סודה לשתייה
100 גרם שוקולד מריר/חלב/לבן

לשכבה האמצעית:
4 חפיסות שוקולד ממולדה

לשכבת בראוניז שוקולד:
200 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות
150 גרם חמאה
150 גרם (3/4 כוס) סוכר לבן
3 ביצים
30 גרם (3 כפות) קקאו
70 גרם (1/2 כוס) קמח לבן

אופן הכנה:
– שכבת עוגיית שוקולד צ’יפס: ממיסים את החמאה ושמים בקערה (במיקרו או על הגז).
– מוסיפים סוכר וטורפים.
– מוסיפים קמח וסודה לשתייה ומערבבים היטב.
– קוצצים את השוקולד לקוביות בינוניות (כל קוביה צריכה להחתך בערך ל-4) ומערבבים היטב.
– משטחים את הבצק בתחתית תבנית ומהדקים.
– שכבה אמצעית: מניחים 4 חפיסות שוקולד צמודות אחת לשנייה על שכבת הבצק. אפשר לחתוך את הקוביות איך שנוח לכם העיקר שיהיה שוקולד מעל כל הבצק. מעבירים למקרר לחצי שעה.
– שכבת בראוניז: שמים בקערה שמתאימה למיקרו שוקולד וחמאה וממיסים בפולסים של 30 שניות וערבוב בין לבין עד שנוצר רוטב מבריק.
– מוסיפים סוכר וטורפים.
– מוסיפים ביצים, בכל פעם אחת, וטורפים היטב.
– מוסיפים קקאו וקמח ומערבבים רק עד שהבלילה חלקה ולא יותר מזה.
– שופכים את הבלילה לתוך התבנית עם הבצק והממולדה ומיישרים.
– אופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות במשך 20 דקות או עד שהשוליים של הבראוניז יציבים בצדדים אבל מעט רכים באמצע.
– מוציאים, מצננים מעט על השיש ואז מעבירים למקרר ל-3 שעות לפחות. עדיף אפילו יותר.
– חותכים לקוביות ומתענגים.

הערות ושדרוגים
– לשכבת בצק העוגיות אפשר להוסיף אגוזים, שוקולד בלונדי, שקדים, עדשים צבעוניות או כל תוספת אחרת שאוהבים.
– לשכבת הבראוניז אפשר להוסיף אגוזים, דובדבני אמרנה קצוצים, קצת ליקר דובדבנים, שוקולד צ’יפס לבן, עדים צבעוניות ועוד כיד הדמיון הטובה שלכם.
– את הממולדה אפשר אגב להחליף גם בבלונדי (בכל טעם) שנמס מושלם באפייה וגם ישמור על הצורה.
– שומרים את הקוביות בקופסה סגורה במקרר והכי טעים לאכול אחרי שהקינוח בילה כמה דקות בחוץ.